כימטק

עברית
 
הכנס הארצי של מורי הכימיה
 
 
 
מורים מכל רחבי הארץ התאספו באחרונה במסגרת הכנס הארצי של מורי הכימיה לשנת תשע"ה, שהתקיים במכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע. הכנס, שעסק במקומו של מקצוע הכימיה בתעשיית ההיי-טק, כלל הרצאות, הענקת פרסים למורות מצטיינות (נאדיה גאנים ואסתי זמלר), שלל פעילויות ויריד ניסויים, ושימש לבאים הזדמנות להתעדכן בחידושי המקצוע ובשיטות הוראה חדשות.
 
במהלך הכנס סיפרה מפמ"ר כימיה, ד"ר דורית טייטלבאום, על יישום הרפורמה "ישראל עולה כיתה": "למידה משמעותית מתקיימת בהוראת הכימיה זה שנים רבות – במעבדות החקר, בסיורים לימודיים, ובפעילויות ייחודיות. הכניסה לרפורמה מסמנת את היעד של למידה משמעותית בבירור ובאופן מפורש, ועל כולנו להתגייס לשינוי זה, כדי להגביר ולהעצים את הלמידה המשמעותית". נשיא החברה הישראלית לכימיה,פרופ' אהוד קינן, הדגיש את המאמצים ללימוד כימיה בפריפריה, באמצעות שילוב אנשי תעשייה וארגון פעילויות שמבצעים מדענים, ומשתתפים בהם אפילו חתני פרס נובל.
 
בכנס הירצתה שורת מדענים. חתן פרס נובל, פרופ' אהרן צ'חנובר, הירצה על אודות פיתוח תרופות במאה ה-21. פרופ' עודד שוסיוב, מהפקולטה לחקלאות, דיבר על יישום עקרונות הטבע לפתרון בעיות אנושיות בממדים קטנים במיוחד. ד"ר גלית זילברמן, מחברת "אל-אופ תעשיות אלקטרו-אופטיקה", נשאה דברים על פרויקט "סודקות את תקרת הזכוכית" – אשר נועד ללמד תלמידות בכיתות ח'-י"ב כי אין להיכנע לתכתיבים מיגדריים, ולעודד אותן לפנות ללימודים ריאליים. ד"ר זילברמן משתתפת בפרויקט זה, ובמסגרתו היא נפגשת עם אותן תלמידות.
 
"אנחנו מקווים שגם השנה ימשיך מרכז המורים לתרום להתמקצעות מורי הכימיה", אמרה ד"ר רחל ממלוק-נעמן, ראש המרכז הארצי למורי הכימיה, בסיום הכנס. "אנחנו מציעים קשת רחבה של קורסים שמדגישים, בין השאר, את תפקיד הכימיה במדע ובטכנולוגיה".
 
הכנס הארצי של מורי הכימיה
עברית
Yes

מחרוזות

עברית
פרופ' אהוד שפירא משוחח עם התלמידים
 
 
ההרצאה השנתית על-שם פרופ' עמוס דה-שליט – אותה מארגן מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע – התקיימה באחרונה באולם על-שם מיכאל וחנה ויקס. פרופ' אהוד שפירא, מהמחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית ומהמחלקה לכימיה ביולוגית, הירצה על מחרוזות די-אן-אי ועצי שושלת תאים, והדגים לבני הנוער – שהגיעו מכל רחבי הארץ – כיצד אפשר להבין ביולוגיה בעזרת מושגי יסוד של מדעי המחשב.
 
 
 
פרופ' אהוד שפירא משוחח עם התלמידים
עברית

מעבירים את זה הלאה

עברית
 
 
בוגרי המחזור החמישי של תוכנית רוטשילד-ויצמן
 
 
"אני מודה להורי על עצם חיי, אבל אני מודה למורה שלי על טיבם ועל איכותם של חיי". האימרה הזאת, המיוחסת לאלכסנדר הגדול, ממחישה את תפקידם של מורים טובים בחברה. 33 מורים, בוגרי המחזור החמישי של תוכנית רוטשילד-ויצמן למצוינות בהוראת המדעים, קיבלו באחרונה תואר שני בהוראת המדעים בטקס שהתקיים במכון.
 
בטקס חלוקת התארים נשאו דברי ברכה נשיא המכון, פרופ' דניאל זייפמן, דיקנית מדרשת פיינברג, פרופ' אירית שגיא, יו"ר המועצה המדעית, פרופ' מיכל אירני, והדיקן לענייני חינוך, פרופ' ישראל בר-יוסף, שהביעו הערכה למורים על השקעתם הרבה בלימודים. שלמה ינאי, סגן יו"ר קרן רוטשילד-קיסריה, בירך בשם הקרן, וציין את חשיבותה הרבה של התוכנית לקידום החינוך המדעי בישראל.
 
בשם הבוגרים נשאה דברים רעות קינן, שאמרה: "בכל שיעור ובכל תרגיל בתוכנית הרגשנו שלמרצים איכפת מהתלמיד שמחכה לנו, ושאנחנו רק השליחים. אמרנו כבר פעם ואחזור על זה שוב – אתם יכולים להיות בטוחים, אנחנו נעביר את זה הלאה". קינן, שעזבה קריירה בהיי-טק כדי להצטרף לתוכנית, מלמדת כיום פיסיקה בחמד"ע רחובות.
 
תוכנית רוטשילד-ויצמן למצוינות בהוראת המדעים, שנוסדה בשנת 2008, מקנה תואר שני בהוראת המדעים למורים למתמטיקה, לפיסיקה, לכימיה ולביולוגיה. המסלול מיועד למורים מצטיינים, אשר מעמיקים את הידע המדעי שלהם על הנעשה בחזית המדע, ורוכשים אסטרטגיות הוראה חדשניות. פעילויות שונות עם מדעני המכון, כגון התנסות פעילה במעבדות ועיבוד נושאים מתקדמים להוראה, מאפשרות למורים להתוודע למדע ולחינוך מדעי עדכניים.
 
150 מורים כבר סיימו את הלימודים במסגרת התוכנית, וכולם ממשיכים לעסוק בהוראה. במסגרת עבודת הערכה שנעשתה באחרונה הצביעו בוגרי התוכנית על כך, שהתוכנית תרמה לעלייה משמעותית בידע המדעי, לפדגוגיה חדשנית, ולביטחונם העצמי כמורים. כ-60% מבוגרי התוכנית אף משמשים כמורים מובילים במערכת – מדריכים, מנחים, מרַכזי מקצוע, או מפתחי תוכניות לימודים. בנוסף, מציעה התוכנית לבוגריה פעילויות המשך מגוונות, המאפשרות להם לפעול במסגרות שונות כדי להמשיך להתפתח מבחינה מקצועית ולתרום למערכת החינוך.
 
 
בוגרי המחזור החמישי של תוכנית רוטשילד-ויצמן
עברית

מסע בזמן הביולוגי

עברית
 
כנס "צירי הזמן בביולוגיה" התקיים באחרונה במרכז הכנסים על-שם דוד לופאטי שבמכון ויצמן למדע. את הכנס – שעסק בשעונים ביולוגיים – אירגנו שלושה תלמידי מחקר ממעבדתו של ד"ר גד אשר, מהמחלקה לכימיה ביולוגית במכון: רונה אבירם, זיו צויגהפט, וד"ר יערית אדמוביץ-תמם. הכנס עסק בהיבטים שונים של מימד הזמן בביולוגיה, תוך התמקדות בשעונים ביולוגיים, ומשך חוקרים מהשורה הראשונה בעולם, אשר התארחו במכון לכבוד הכנס.
 
בין ההרצאות, שעסקו בכל תחומי חקר הזמן בביולוגיה, עלו נושאים כמו הזדקנות, מחלות של חילוף חומרים, גנומיקה, מאקרוביוטה, ואפילו מיצג אמנותי על היבט הזמן בחיי היום-יום.
 
"הודות לתחרות מימון הכנסים המדעיים שאירגנה מדרשת פיינברג, הצלחנו להפיק כנס בין-לאומי ששם דגש על יחסי הגומלין בין תלמידי מחקר לחוקרים בכירים במיגוון פעילויות לכל אורך הכנס", אומר צויגהפט. "מלבד התקציב שקיבלנו מהמדרשה, מדיקני הפקולטות לביולוגיה ולביוכימיה, וכן ממקורות נוספים - אף השגנו מענק מחיל הים האמריקאי, לאחר שהתרשמו מתוכנית הכנס".
 
עבודת ההכנה לכנס ארכה כשנה, תוך שחברי קבוצתו של ד"ר אשר בחנו כל פרט ממרכיביו. "בגלל הנקודה הרגשית שממנה הגענו לארגון הכנס, כשכולנו חברים במעבדה, כל פרט שולי היה חשוב לנו", אומר צויגהפט. "הופתענו מההיענות החיובית של המרצים בעולם, בייחוד לאחר אירועי הקיץ האחרון, ומהתגובות החיוביות שקיבלנו בעקבות הכנס".
 
עברית

גמדים מופלאים

עברית
 
צומת חכם שמזהה מכוניות, גלאי מנהרות תת-קרקעיות, מערכת למניעת השארת תינוקות במכונית, ותאורה שיודעת להתאים את עצמה למוסיקה שנשמעת – אלה הם רק חלק מנושאי הפרויקטים שהציגו באחרונה תלמידי כיתות י"ב בתוכנית "פיסיקה ותעשייה", באירוע הצגת פוסטרים ודגמים ראשוניים, שהתקיים במכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע. את התוכנית מפעיל זה עשור מכון דוידסון לחינוך מדעי בשיתוף עם המחלקה להוראת המדעים בראשות פרופ' בת שבע אלון, שיסדה את התוכנית, ובהנחיית מהנדסים מחברת "אל-אופ תעשיות אלקטרו-אופטיקה".
 
לאירוע – המיועד לקבלת משוב מעמיתים, ממורים וממהנדסים – הגיעו, בין השאר, פרופ' אלון, ירדן בן חורין, מנהל יחידת התלמידים במכון דוידסון לחינוך מדעי, ד"ר אלכסנדר איילון ומהנדסים נוספים ממפעל "אל-אופ", רויטל בר יוסף ואבישי עמר מתיכון "דה-שליט", פנחס וולמן ממקיף ד' "גן נחום" בראשון לציון, וגלית עברון מבית הספר על-שם אילן רמון בגדרה.
 
תוכנית "פיסיקה ותעשייה", הנמשכת כ-15 חודשים, משמשת ללומדי פיסיקה הזדמנות להתמודד עם בעיות טכנולוגיות משמעותיות שמסקרנות אותם ולמצוא להן פתרון מקורי. התוכנית נותנת בידיהם את הכלים לעשות זאת, ומאפשרת להם לזכות בציונים בשני שאלוני הבגרות במסלול של חמש יחידות לימוד בפיסיקה. אירוע הצגת פוסטרים ודגמים ראשוניים מסכם תקופה, שתחילתה בחשיבה המצאתית שיטתית, וסופה ביישום רעיון "הגמדים המופלאים", במהלכו התלמידים מתכננים מיגוון גדול של פתרונות דמיוניים לבעיה הנבחרת. "החלק הזה של התוכנית אינו עוסק בפיסיקה שיטתית ומציאותית", אומרת ד"ר דורותי לנגלי, מרכזת התוכנית, "אלא בחשיבה מעולם הדמיון. התלמידים מזמנים את 'הגמדים המופלאים' לביצוע תיפקודים מוגדרים". בהמשך התוכנית ייושמו הדגמים הגמדיים הנבחרים במערכות מציאותיות, שבמסגרתן יוסבו הגמדים לרכיבים כמו מקורות אור, או גלאים. ד"ר רמי אריאלי, מורה התוכנית, יזם השנה את שילוב הצגת הפוסטרים והדגמים הראשוניים – מתוך מחשבה, שתהליך המימוש החלקי מחדד את הבנת הבעיה, ומוסיף מימד מציאותי לפתרונות המוצעים.
 
בעקבות האירוע יידרשו התלמידים לסכם את המשוב שקיבלו, ולהתקדם לשלב הבא – יישום המשוב, ובניית הדגם הסופי, שימחיש מה יוכלו לתרום, אולי, בזמן כלשהו בעתיד, לתעשיות עתירות הידע.
 
עברית

בוא לטנזניה

עברית
 
 
מסדר בוקר בבית-ספר בטנזניה
 
"פולה, פולה" - "לאט, לאט" - אומרים מורי הכימיה הטנזניים, שהגיעו מקיסימירי ומכפרים שונים באיזור קילימנג'רו, לארושה, עיר בטנזניה השוכנת למרגלות הר מרו, לכנס שהתקיים במסגרת הפרויקט לקידום הוראת הכימיה בטנזניה. את הפרויקט יזמה פרופ' נאוה סתר מהמכון השווייצרי לטכנולוגיה בלוזאן (EPFL), והשתתפה בו ד"ר רחל ממלוק-נעמן מהמחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע. אמנם, בכפרים שבהם מלמדים המורים לא תמיד עובד החיבור לאינטרנט, אספקת החשמל אינה סדירה, יש מחסור במחשבים ובציוד מעבדה, ואין שירותי ניקוז או מים זורמים, אבל התנאים הקשים אינם מרתיעים את המורים הטנזניים. "לאט, לאט", הם אומרים.
 
במסגרת הפרויקט התארחו במכון ויצמן למדע, במשך חודשיים, שלושה דוקטורנטים לכימיה מטנזניה. תחילה שהו הדוקטורנטים במחלקה לכימיה ולמדו בהנחיית פרופ' רון נעמן, ובהמשך הינחתה אותם, במחלקה להוראת המדעים, ד"ר ממלוק-נעמן. במהלך התקופה הם פיתחו חומרי לימוד המתאימים לתוכנית הלימודים בטנזניה – עבור מורים ותלמידים – ותיכננו סדנה שתכשיר את המורים הטנזניים להשתמש בחומרי הלימוד שפיתחו.
 
הסדנה להכשרת מורים התקיימה במרכז מורים לכימיה שהוקם בכפר בשם קיסימירי, המרוחק כשעתיים מארושה. בבית-ספר זה לומדים תלמידים מצטיינים מכפרים שבאיזור קילימנג'רו, והוא מהווה מעין קמפוס הכולל כיתות לימוד, מעבדות ודירות מגורים – הן לתלמידים והן למורים ולמשפחותיהם.
 
לסדנה להכשרת המורים קדם כנס של יומיים בארושה, שבו השתתפו מפקחים, אנשי משרד החינוך הטנזני, מנהלי בתי-ספר ומדריכים אזוריים. בכנס הציגו בפני המורים את חומרי הלימוד ודנו בהפעלתם. בסדנה השתתפו ד"ר ממלוק-נעמן, מורים מקומיים לכימיה, וכן פרופ' פונג'ה קסאי, אשר מוביל את הפרויקט, והדוקטורנטים שלו. התקווה בטנזניה היא, שבאמצעות החינוך תוכל המדינה להתפתח, להתגבר על המכשולים העומדים כיום בדרכה, ולהפוך למקום שבו יוכלו התושבים לחיות בכבוד. 
 
 
מסדר בוקר בבית-ספר בטנזניה
עברית

תחושת שליחות

עברית
 
טקס הסיום של התוכנית ללימודי הוראה
 
 
19 סטודנטים – בעלי תואר שני ושלישי – קיבלו באחרונה תעודות הוראה במסגרת התוכנית ללימודי הוראה במדרשת פיינברג של מכון ויצמן למדע, שמנהלת ד"ר רונית בן-בסט. "יותר מ-100 בוגרים מקבלים מדי שנה תואר שלישי ממדרשת פיינברג, וחלקם בוחרים להמשיך לתרום בתחום החינוך המדעי, במסגרות שונות", אומרת פרופ' אירית שגיא, דיקנית מדרשת פיינברג. "התוכנית ללימודי הוראה היא מסלול נוסף, לצד התארים שאנחנו מעניקים במכון".
 
לדברי ראש התוכנית, ד"ר רחל ממלוק-נעמן מהמחלקה להוראת המדעים, התוכנית לתעודת הוראה מהווה אפיק אשר מאפשר למי שמעוניין לתרום לחברה ולחינוך – לעשות זאת. ד"ר קרין הלוי-טוביאס, שנאמה בטקס כנציגת הבוגרים, דיברה על מסירותו ועל תמיכתו של צוות ההוראה לכל אורך תהליך הלמידה. היא הדגישה את תחושת השליחות שהיא חשה, יחד עם חבריה בתוכנית – בעצם הוראת החומרים המדעיים העדכניים בבתי-הספר, בליווי ובסיוע של חברי קבוצת מדעי החיים בראשות פרופ' ענת ירדן.
 
יחד עם קבוצת הבוגרים של שנה זו סיימו את התוכנית 109 בוגרים, וחלק ניכר מהם שומר על קשר עם המחלקה להוראת המדעים. פרופ' בת-שבע אלון הזמינה את הבוגרים להמשיך ליזום ולתרום מהכשרתם ומהשכלתם. "בזכות הרקע הייחודי שלהם כחוקרים", אומרת פרופ' אלון, "יוכלו הבוגרים הטריים לתרום באופן ייחודי לקידום החינוך המדעי בארץ".
 
"השתלבות בוגרי מכון ויצמן למדע במערכת החינוך היא חלק חשוב מהפעילות במכון", אומר פרופ' ישראל בר-יוסף, הדיקן לענייני חינוך, "ולכן אני שמח מאוד שיש לנו תוכנית מעולה אשר נותנת ללומדים בה כלים להשתלבות בעולם ההוראה והחינוך. אני מקווה שכל בוגרי התוכנית ימשיכו וישמשו בתפקידי הוראה במשרה מלאה". 
 
 
טקס הסיום של התוכנית ללימודי הוראה
עברית

תוכניות גדולות

עברית
 
הם איתרו את המסלול, סימנו את איזור הדגימה, קבעו את לוח הזמנים ואת שיטת החקר, כיילו את מערכת ההנעה והניווט, חישבו את מקורות האנרגיה הדרושים, וכעת הם מוכנים להפעיל את החללית ולהמריא לכוכב-הלכת נוגה או לכוכב-הלכת הננסי קרס, בחיפוש אחר חיים, או פשוט כדי לבדוק את היתכנותם של עננים. והם רק תלמידי חטיבת ביניים.
 
זאת המשימה שהוטלה על התלמידים שהשתתפו באולימפיאדת החלל הצעירה על-שם אילן רמון, אשר מתקיימת זה השנה העשירית ביוזמת המחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע ומשרד החינוך, ובשיתוף עם משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל. גב' רונה רמון מלווה את האולימפיאדה ותומכת בה מאז היווסדה.
 
האולימפיאדה מיועדת לקבוצות תלמידי חטיבת הביניים, ובה מספר שלבים: מהשלב הראשון, המבוסס על חידון מקוון בתפוצה רחבה, ועד לשלב הגמר, הכולל תיכנון משימת חלל מורכבת. באחרונה התקיים אירוע הסיום של האולימפיאדה. 270 קבוצות שונות, ובהן יותר מ-4,000 תלמידים, השתתפו בשלב הראשון. מביניהן הצליחו 14 קבוצות מצטיינות להעפיל לשלב הגמר. קבוצה שכללה תלמידים מבית-הספר החילוני "בויאר" ומבית-הספר הדתי "הימלפארב" – שנמצאים זה בסמוך לזה בירושלים – זכתה במקום הראשון.
 
"קרס הוא כוכב-לכת ננסי בחגורת האסטרואידים שבין מאדים לצדק", אומר חבר הצוות רועי פירו, תלמיד כיתה ט' ב"בויאר". "גילה אותו בשנת 1801 האסטרונום האיטלקי ג'וזפה פיאצי, ולכן קראנו לחללית האם שלנו 'ספגטי', ולכל הגשושיות שלה – על שמות סוגים שונים של פסטה". חברי הצוות, שישמחו מאוד לשגר את החללית כבר במרץ 2016, טוענים שאם יעמדו בלוח הזמנים, החללית "ספגטי" תוכל למצוא את דרכה לקרס כבר במאי 2017.
 
אך מעבר לכיף שבתיכנון נסיעה לכוכבי-לכת מרוחקים מדגישה פרופ' בת-שבע אלון, ראש המחלקה להוראת המדעים, את הערך החינוכי של  האולימפיאדה: "אחד הדברים שקורים בחטיבת הביניים הוא אובדן העניין במדע אצל חלק מהתלמידים, ואחת המטרות שלנו היא לעורר את הסקרנות ולגרום לתלמידים להמשיך בלימודי מדע". עבודות התלמידים נגישות לציבור, ואפשר להתרשם מהן באתר הבית של האולימפיאדה
 
עברית

סיפור מקומי

עברית
 
 
משרד החינוך של פרו הודיע באחרונה, שהתכנים ושיטות הלימוד של "כוכב-הלכת הכחול", יחידת הוראה שפותחה במכון ויצמן למדע, ישולבו בתוכנית הלימודים במדינה זו. זאת בעקבות הכרה של אונסק"ו בתוכנית כמודל להוראה וללמידה של תחומי הסביבה. באחרונה התקיימה בפרו סדנה למורים נבחרים, בהנחיית יוזם התוכנית, פרופ' ניר אוריון מהמחלקה להוראת המדעים במכון.
 
פרופ' ניר אוריון
"למידה היא תהליך טבעי", אומר פרופ' אוריון. "זהו סוג של אינסטינקט שכמעט כל בעלי-החיים נולדים איתו. אבל כמו כל אינסטינקט, הוא מופעל רק כשיש בו צורך. זאת הסיבה לכך שבית-הספר לא תמיד מתאים לילדים רבים, שכן השיטה מבוססת על לימוד שנובע מצורכי המערכת ולא מהצורך של הילד". פרופ' אוריון מבקש להתגבר על קושי זה ולהתחשב בצורך של התלמיד באמצעות יצירת הקשר בין עולמו של התלמיד לבין הנושא הנלמד. לשם כך משלבת גישת ההוראה, בין השאר, דיאלוג בלתי-אמצעי עם הסביבה הטבעית והאנושית הנמצאת מחוץ לכותלי הכיתה. הדיאלוג עם העולם האמיתי מאפשר ללומד ליצור משמעות פנימית לגבי הנושא הנלמד, וכשיש משמעות – נוצר צורך, ובעקבותיו נוצרת למידה.
 
למרות שהתוכנית מתבססת בכל מקום על אותם העקרונות, השינוי במיקום מחייב את פרופ' אוריון לצאת לסיור הכנה בכל איזור אליו הוא מגיע, כדי לבנות את הסיפור המקומי של רצף הלמידה. ב"תיק העבודות" שלו אפשר למצוא סיפורים מקומיים שנכתבו עבור אזורים בארגנטינה, בצ'ילה, בארצות הברית, בהודו, בפורטוגל, וכמובן – בישראל. זה בדיוק מה שעשה פרופ' אוריון כשהגיע לפרו. למרות שבמדינה זו יורדת כמות משקעים אדירה, הרי שעקב התנהלות סביבתית שגויה נוצרה בה מצוקת מים, ולכן התמקדה הסדנה באגני ניקוז הנמצאים בקרבת הכפרים. במסגרת זו נעשה שימוש ביחידת הלימוד "כוכב-הלכת הכחול", שפותחה במחלקה להוראת המדעים של המכון עבור תוכנית מטמו"ן, תוכנית הלימודים במדעים של חטיבת הביניים, אשר מהווה חלק מהתוכנית "חושבים מדע – מבינים סביבה", שפותחה בהמשך והותאמה גם לחטיבת היסוד.
 
על אף שחלק ממודל הלמידה שלו כולל יציאה מגבולות הכיתה, פרופ' אוריון לא תמיד ממהר לעשות זאת. "אני יוצא החוצה עם התלמידים רק אם יש בחוץ משהו שאני לא יכול ללמד לעומק בתוך הכיתה", הוא אומר. ניצול נכון של הסביבה שמחוץ לכיתה עשוי לעורר סקרנות ועניין, וברגע שמתעוררות שאלות – הוא מנצל את ההתעניינות שהתעוררה בכיתה, מתוך שאיפה להקנות לתלמידים מיומנויות חשיבה, שבאמצעותן יוכלו לעבד את תצפיות השדה והמעבדה למסקנות, ובמקביל, לפתח מיומנויות להצגת הידע. "אם הם רכשו את המיומנויות של איסוף פיסות מידע, עיבודן לידע, והצגתן בעל-פה ובכתב", הוא אומר, "הם רכשו כלים לכל החיים". 
 
 
סדנת המורים שהינחה פרופ' אוריון בפרו
 
 
סיפור מקומי
עברית

התחלות חדשות

עברית
מדרשת פיינברג פתחה באחרונה את שנת הלימודים תשע"ה בחגיגה גדולה. ימי האוריינטציה של שנים עברו הוחלפו השנה באירוע חגיגי, שבמסגרתו התכנסו תלמידי תואר שני מכל חמש הפקולטות. לאחר הצגת סגל המדרשה בפני הסטודנטים בירכה דיקנית המדרשה, פרופ' אירית שגיא, את הסטודנטים החדשים לרגל קבלתם למכון ויצמן, ואיחלה להם הצלחה במסלול המאתגר והמרתק שבחרו.
 
בהמשך סיפרו פרופ' ערן סגל, מהמחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית, וד"ר ערן אלינב, מהמחלקה לאימונולוגיה, על שיתוף הפעולה הפורה המתקיים ביניהם, ועל האפשרויות הגלומות במחקר בין-תחומי.
 
לאחר מכן התפזרו התלמידים לפקולטות השונות, לא לפני שקיבלו חולצות בצבעי הפקולטות. כינוס נוסף התקיים מאוחר יותר באותו היום בבית ויצמן, ובמהלכו הוזמנו הסטודנטים לבקר בבית ויצמן לאחר חלוקת פרסים מטעם מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של המכון, לאות הוקרה על פעילות התנדבותית שעשו תלמידי מחקר מהמכון בתחום החינוך. הערב נחתם לצלילי מוסיקה ועל בקבוקי בירה על הדשא שמחוץ לבית ויצמן, ולתלמידי המחקר החדשים הייתה הזדמנות להכיר מקרוב את חברי סגל המדרשה.
 
בשנת הלימודים הנוכחית יתחילו ללמוד 133 סטודנטים לתואר שני, מתוכם כ-48% נשים וכ-8% מחו"ל. בנוסף, התחילו את לימודיהם 31 סטודנטים חדשים לתואר שני בתוכנית רוטשילד-ויצמן, אשר מאפשרת למורים ללמוד לתואר שני בהוראת המדעים, ללא תזה. 65% מהסטודנטים החדשים בתוכנית זו הם נשים.
 
הסטודנטים החדשים במדרשת פיינברג
הסטודנטים החדשים במדרשת פיינברג
עברית

עמודים